האמונות והדעות, מאמר התשיעי; גמול ועונש ח׳HaEmunot veHaDeot, [Treatise IX] The World to Come 8
א׳אבל תשובת השאלה, אם גמולם וענשם שוים בענין? אומר, כמו שלא יכלה גמול אלף זכות, כן לא יכלה גמול זכות אחת, וכמו שאלף חובה לא יכלה ענשה, כן חובה אחת לא יכלה ענשה, אלא שהגמול והענש אעפ"י שהם לנצח למעשה אחד ולאלף מעשה, ענין כל אחד יהיה כפי מעשהו. ומי שעושה זכות אחת או עשר או מאה או אלף, יהיה ענינו בגמול כפי מה שעשה, אלא שהוא לנצח, כאשר אנו רואים בעולם הזה אנשים, תכלית טובתם המנוחה בלבד, ואנשים שהם עם המנוחה אוכלים ושותים, ואנשים אחרים, שהם עם כל זה לובשים הבגדים החמודות, ואחרים עם כל זה יש להם מעלות גדולות, כן בעולם הבא אנשים, נאמר בהצלחתם אף בשרי ישכון לבטח (תהלים י"ו ט'), ואחרים, בצל כנפיך יחסיון (שם ל"ו ח'), ואחרים, ירויון מדשן ביתך (שם ט'). ואחרים, והלבש אותך מחלצות (זכרי' ג' ד'). ואחרים, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה (שם ז'), רמז בו אל המלאכים אשר נאמר (ישעי' ו' ב') שרפים עומדים ממעל לו. וכן מי שעובר עבירה אחת או עשרה או מאה או אלף, יהיה ענינו בענש כפי מה שעשה, אלא שהוא מותמד לנצח, כאשר אנחנו רואים בעולם הזה אנשים שענשם שיושמו במשמר, ואחרים שגוררים עם זה בחבלים, ואחרים עם כל זה קשורים וכפותים, ואחרים עם כל זה אסורים בזיקים וכבלים, ואחרים עם כל זה מכים אותם במה שמכאיבם; כן בעולם הבא, אנשים שנאמר ביסוריהם, ואספו אספרה אסיר על בור וסגרו על מסגר (ישעיה כ "ד כ"ב), ואחרים, עונותיו ילכדונו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך (משלי ה' כ"ד) ואחרים, ואם אסורים בזיקים (איוב ל"ו ח'), ואחרים, וסער מתגורר על ראש רשעים יחול (ירמיהו ל׳:כ״ג כ"ג):
1
ב׳אבל השאלה (השמינית) היש בענין הצדיקים יתרון זה על זה? וכן בענין הרשעים, כבר נכנס שרש תשובתה במאמר הזה הקודם. אבל רואה אני להשריש משרש, אשר להם יתרון שבעה סעיפים ואומר, כי ממה שמורה שיש לצדיקים מעלות בגמולם, שכל אחת יתרה על חברתה, תחלה מה שמחייב אותו השכל, ואחר כן שמצאנו בספרים שבע מעלות זו למעלה מזו. הראשונה שקצתם יהיה לו אור כזריחת אור השמש, אמר בו (מלאכי ג' כ') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה, וקצתם יהיה לו עם ערבות בניצוציה, כמו שאמר (שם) ומרפא בכנפיה, וקצת' יתקיים לו האור כדבר הנטוע, כמ"ש (תהלים צ"ז י"א) אור זרוע לצדיק, וקצתם יוסיף לו האור. כמ"ש (משלי י"ג ט') אור צדיקים ישמח, וקצתם יהיה אורו כאור הגלגל, אמר בו, (דניאל י"ב ג') והמשכילים יזהירו בזהר הרקיע, וקצתם יהיה אורו כאור הכוכבים, חוץ מן השמש, אמר בם (שם) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, וקצתם יהיה אורו לו כאור עצם השמש, ובם אמר (שופטים ה' ל"א) ואהביו כצאת השמש בגבורתו. וכמו שידענו שמרע"ה היו פניו מלאים הוד, ופני יהושע פחות ממנו, מפני שאמר בו (במדבר כ"ז כ') ונתת מהודך עליו, ולא אמר כל הודך, ופני שבעים זקנים פחות מהם, בעבור שאמר (י"א כ"ה) ויאצל מן רוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים, וכאשר תהיה עלת מהודך עלליו, למען ישמעו כל עדת בני ישראל, הזקנים בכלל העם. ומה שיורה על כי הענושים גם כן יש להם מעלות זה על זה, מצאנו בספרים להם זכרון שבע מעלות בלהב האש. מהם מי שהאש מלהבת פניו עד שיאדימו, ובכמוהם אמר (ישעי' י"ג ח') פני להבים פניהם; ומהם מי שישחירו פניו כשחרות הקדרה, ובכמוהם אמר, (יואל ב' ו') כל פנים קבצו פארור; ומהם מי שיגיעהו ממנו כמו צליה ובשול, ובהם הוא אומר, (מלאכי ג' י"ט) הנה היום בא בוער כתנור; ומהם מי שיגיעהו כמי שתאכלהו האש, ובהם הוא אומר (איוב כ' כ"ז) תאכלהו אש לא נפח; ומהם מי שיגיעהו כאש אוכלת בעצים, ובהם הוא אומר (ישעי' ל' ל"ג) מדורתה אש ועצים; ומהם מי שיגיעהו כאש אוכלת העפר והאבנים, ובכמוהם הוא אומר, (דברים ל"ב כ"ב) ותאכל ארץ ויבולה; ומהם מי שיגיעהו כאש אוכלת עד מעמקי ארץ, כמו שעושים הזועות, ובהם הוא אומר, (איוב ל"א י"ב) כי אש היא עד אבדון תאכל, כאשר ידענו כי מכת מצרים היתה כוללת ומגיע לכל אחד כפי מדתו, כמו שאמר (תהלים ע"ח נ') יפלה נתיב לאפו. ופרוש יפלס ישקלהו במשקל, כמו שאמר (משלי י"ו י"א) פלס ואזני משפט ליי. - אבל תשובת השאלה (התשיעית) מי אשר ם ראויים ליסורים האלה? נאמר, הכופרים והמשתפים ובעלי העברות החמורות אר לא עשו תשובה. אך הכופרים והמשתפים הוא אשר אמר בהם (ישעיהו ס״ו:כ״ד כ"ד) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי ובעלי העברות החמורות, הם אשר נכתב בהם כרת או מיתות בית דין. כי כאשר יכרתו מהעולם הזה, יוציאו' אל הכרת בעולם הבא מבין הצדיקים גם כן, מפני שלא עשו תשובה. ואם לא יכריתנו, אבל השלים ימיו כדי שיאריך לו, ועם כל זה לא עשה תשובה, יהיה ענשו יותר קשה, והכרתו מבין הצדיקים יותר ראוי, מפני שהאריך לו ולא שב. ואם לא יהיה מכל אשר ספרנו מאומה, מה שהוא זולתם הם קלות ויכופרו לו. - ואם יאמר אומר באי זה דבר יכופרו לו מבלי תשובה? נאמר, הלא הקדמנו המאמר שאין להם כי אם קלות, ואמרנו שזה מחייב שכבר נזהרו מן החמורות, ולא נזהרו מהם עד שקיימו שבנגדם, ולא כפרו אבל האמינו, ולא שתפו אבל יחדו, ולא רצחו ולא גנבו ולא נאפו, אבל עשו בצדק ובמשפט. ומי שהוא על הדרך רוב מעשיו זכיות, והעבירות המעטות ההם כנגד אל, ישלמו לו עליהם בעולם הזה ויצא נקי, כאשר בארתי במאמר החמשי:
2
